למי מתאים דיור מוגן בבית?

דיור מוגן בבית הוא תחום חדש יחסית בישראל, שהחל לחלחל למודעות הציבורית רק בשנים האחרונות. הכוונה היא למעטפת שירותים רחבה מאוד, המאפשרת לקשיש להישאר לגור בביתו, חרף ההרעה במצב בריאותו וגילו המתקדם.

אם גם אתם נתקלתם באפשרות הזו באמצעי המדיה השונים, או שמא שמעתם על קשישים שבחרו באפשרות הזו לאחר שהחליטו שהם לא מעוניינים לעזוב את ביתם, ייתכן כי תהיתם בינכם לבין עצמכם, האם האפשרות הזו מתאימה גם עבורכם או עבור הוריכם למשל.

אם אכן כך הם פני הדברים, אנחנו שמחים לבשר לכם שהגעתם למקום הנכון. במאמר שלפניכם נציין עבור מי האפשרות של הישארות בבית בגיל המבוגר במסגרת של דיור מוגן בבית מתאימה יותר ולמי היא פחות מתאימה.

עבור אלו המעוניינים להישאר לגור בסביבה המוכרת

ביצוע שינויים ומעברים, בדגש על מעברי דירה, אינו קל ללא קשר לגיל. עם זאת, בגילאים המבוגרים, המעברים מאתגרים וקשים במיוחד. לפיכך, ניתן להבין כי מסגרת של דיור מוגן בבית מתאימה במיוחד עבור קשישים המעוניינים לחסוך מעצמם את המעבר למסגרת של דיור מוגן סטנדרטי או למסגרת של בית אבות.

כך למשל ישנם רבים המבינים כי לא ימצאו את הכוחות הדרושים למעבר, הקשורים לאריזת הציוד האישי והחפצים שלהם, להיפרדות מרכוש רב, מפריקת החפצים במען החדש ועוד. במקרים רבים מספור אנחנו מגלים שמוטב לקשיש להמשיך ולגור בסביבה המוכרת ובדירה האהובה במקום להשקיע אנרגיה לצורך העתקת המגורים, שכמעט אינה בנמצא.

האם רמת התפקוד משפיעה על ההחלטה?

באופן עקרוני, חשוב להכניס את רמת התפקוד בתהליך קבלת ההחלטה, שכן לרמת התפקוד ישנו משקל מסוים בעניין. עם זאת, יש להבין כי כיום ניתן להמשיך ולגור בדירה הנוכחית גם אם הקשיש במצב סיעודי. אמנם קשיש הנמצא במצב סיעודי יצטרך לבצע שינויים רבים יותר והתאמות ספציפיות יותר של מרחב המחיה שלו, אך בכל זאת מדובר בהשקעה לא רצינית במיוחד.

אי לכך, חשוב להבין ולהפנים כי גם אם הקשיש הגיע למצב סיעודי באופן זמני או קבוע, אין פירוש הדבר כי עליו לעזוב את דירתו באופן אוטומטי ולעבור לגור בבית אבות או במסגרת סטנדרטית של דיור מוגן.

האם ליכולות הפיננסיות יש השפעה על ההחלטה?

הנושא הפיננסי הינו בעל השפעה משמעותית במיוחד על ההחלטה בנוגע לעזיבת הדירה או ההישארות בה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבאופן גורף העלות של דיור מוגן בבית נמוכה יותר בהשוואה למסגרות הסטנדרטיות של הדיור המוגן. בדרך כלל קשיש המעוניין לעבור להתגורר במסגרת של דיור מוגן, צריך לשלם פיקדון חד פעמי עם כניסתו לדירתו החדשה וכן לשלם דמי אחזקה מדי חודש בחודשו.

דמי האחזקה בדרך כלל נקבעים מראש, שכן הם מיועדים עבור כיסוי ההוצאות השוטפות כשבין היתר מדובר בארנונה, מים, חשמל, הוצאות תרבות וכיוצא באלה. העלות של דמי האחזקה משתנה בין המסגרות השונות ונעה באופן כללי בין 3500-15000 ₪. גובה הפיקדון המלא נע בין חצי מיליון למיליון וחצי ₪, אך אם לקשיש אין את היכולת לשלם את דמי הפיקדון, בדרך כלל יהיה באפשרותו לשלם סכום צנוע יותר של כמה עשרות אלפי שקלים וכתוצאה מכך דמי האחזקה החודשיים יהיו גבוהים מאוד.

מאחר והקשיש הבוחר במסגרת של דיור מוגן בבית ממשיך לגור בדירתו, הרי שהוא לא צריך לשלם פיקדון, אלא רק את דמי האחזקה החודשיים שגובהם משתנה בהתאם לחבילת השירותים המסופקת לו. בממוצע מדובר על עלות הנעה בין 1200-3600 ₪ לחודש.